סרטון חיי ויויאן פרץ

סיפורה של ויויאן פרץ על הרקע האומנותי

ויויאן פרץ בן מאיר נולדה באגאדיר שבמרוקו בשנת 1946. כבר משחר ילדותה בלט כשרונה האמנותי. עוד בהיותה ילדה בת חמש נהגה לצייר על קירות חדרה בבית ובמכולת של אביה. אחרי רעידת האדמה של שנת 1960 שהחריבה את העיר ונספו בה 25 נפשות מבני משפחתה הקרובה. בעקבות האסון נשלחה ויויאן למשפחה אומנת נוצריה בבלגיה. רק בשנת 1962 אותרו בני משפחתה הנותרים, איתם התאחדה מחדש ועימה עלתה לישראל. בארץ השלימה את לימודיה בפנימייה הדתית בכפר חסידים. בגיל 18 למדה קוסמטיקה בבית הספר היחיד מסוגו ביפו, ובמקביל החלה ללמוד ציור ורישום באגודת הציירים בתל אביב תחת הדרכתו של אליהו גת. בהמשך התחתנה עם משה פרץ ונולדו לה ארבעה ילדים וכיום היא סבתא לעשרה נכדים. במשך השנים ציירה ויויאן טקסים ומנהגים ונופים מרוקאים שהם מבחינתה געגועים למרוקו.

בשנת 1993 החלה ללמוד רישום וטכניקות צבע אצל הצייר אבינדב לוי, אוצר התערוכה הנוכחית. ב-1995 הוזמנה ויויאן על ידי יו"ר ברית יוצאי מרוקו, אהרון נחמיאס ז"ל, להציג תערוכת יחיד במרקש שבמרוקו. האירוע נערך במסגרת מפגש יוצאי מרוקו מכל העולם ובחסות המלך חסן השני. נושא המפגש היה יהדות מרוקו והדיאלוג בין העדות בעבר ובהווה. בתערוכה זו בחר מלך מרוקו ציור דיוקן של אביו, המלך מוחמד החמישי שביקר אותה בבית החולים בקזבלנקה לאחר רעידת האדמה בהיותה ילדה. הציור תלוי עד היום בבית המלוכה ברבאט.

 תערוכה זו היוותה עבור ויויאן פריצת דרך וחשפה אותה בפני הקהל המרוקני, מה שהביא אותה להציג תערוכות נוספות במרוקו.בשנת 1997 פגשה ויויאן את בעלה הנוכחי דר' פטריק בן מאיר, מנתח פלסטי ואומן בפני עצמו. היא נישאה לו בשנת 2000 . ביתה מאד מיוחד ויצירתי וניתן לראות בכל פינה פסלים של ויויאן וגם של אמנים ידועים. חדר השינה למשל נראה שונה. את הגב של המיטה הזוגית היא פיסלה בצורת חזה של אישה עם מחוך.

 זה ציורה של סבתי בתערוכות רבות בישראל ובעולם על יהדות מרוקו .







  



סיפור חיים ויויאן פרץ





אמא של סבתי אסתר



אבא של סבתי מסעוד



ציור של סבתי

ויויאן פרץ נולדה בשנת 1946 ב 10 לינואר  באגדיר שבמרוקו
שם אביה היה מסעוד ושם אמא היה אסתר והם היו שבעה אחים.
בגיל 4 היא הייתה בגן דתי (יהודי) ושהגיע לבית ספר היא הייתה בבית ספר דתי (יהודי)
שהייתה בגיל 14 בשנת 1960 הייתה רעידת אדמה באגאדיר שסבתי ויויאן פרץ ניקברה תחת הריסות של רעידת האדמה ונותרה שם שלושה ימים ברעידת האדמה 22 מבני משפחתה נוספו.
בגיל חמש עשרה סבתי אומצה למשפחה קתולית (נוצריה) והאליצה אותה להיות נוצריה.
שנודע לה שאמא עדיין בחיים היא חזרה למרוקו.
ובגיל 15 עלתה לארץ עם אמא שלה ופגשה את אחים שלה והאחיות שלה בארץ  וכול המשפחה עברה ביחד לגור ביפו בשני חדרים קטנים כול המשפחה  ושהיא הייתה בת 16 שלחו אותה לפנמייה דתית בכפר חסידים .
ואז שהיא גמרה את בית ספר היא חזרה ליפו היא למדה קוסמטיקה והחלה ללמוד ציור באגודות הציירים בגיל 18 בתל אביב
ואז שם היא פגשה את סבי משה פרץ והיחתנה בגיל 19 והם גרו ביפו ואז היא התחילה לעבוד בתור קוסמטיקית וסבי משה  עבד בתור מתכנן גנים לבנינים עבור קבלנים גדולים.
 ובשנת 1966 נולד אבי אילן פרץ והוא היה הבן בכור
עם שיפור המצב הכלכלי סבתי ויויאן עברה לגור בבית גדול בבת ים של 9 חדרים ושם נולדו הדודים שלי
בשנת 1968 היא ילדה את דודתי דפנה  ובשנת  1974 נולדה דנה דודתי ובשנת 1977 נולד אפיק דודי .
בבת ים פתחה סבתי מכון קוסמטי פרטי במקום מגוריה במקביל המשיכה לצייר וכבר עשתה הרבה תארוכות ציור בכול העולם ובארץ .
ב 1975 הם עברו לווילה בשכונת היוקרה צהלה שם המשיכה סבתי במכון הקוסמטי שהיא פתחה בבית החדש.
בשנת 1985 סבתי היתגרשה מסבי ועברה לגור בשיכון דן ובשנת 1997 הכירה את ד"ר פטריק בן מאיר בעלה הנוכחי ובשנת 2000 סבתי היתחתנה עם בכיר ליבה החדש.

ומאז בכול השנים האלו המשיכה סבתי לעבוד בתור קוסמטיקאית ובתור ציירת ופסלת  ולאחרונה בשנת 2010 עלתה על הבמה בתור שחקנית בהצגה חדש עם אבנר דן.

 

מסלול חיי ויויאן פרץ

View סיפור חיי ויויאן פרץ in a larger map

ויויאן פרץ עד גיל 14

אמא של סבתי אסתר



משפחה של סבתי


13 שנותיה הראשנות בחייה של סבתי ויויאן פרץ נולדה בשנת 1946 באגדיר שבמרוקו אגדיר זה עיר הכיפה במרוקו (כמו אילת תיירותית) סבתי הייתה גרה עם אחיה בחדר בבית שבו גרו הורים ושבעה אחים.
הם היו מישפחה מסורתית ועשירה במרוקו.
היא גרה בשכונה שיש בא רק יהודים כי זה העזור הכי יוקרתי ויפה של העיר.
שם אביה היה מסעוד ושם אמא היה אסתר .

שמות האחים היו מאיר,רחל,מימי,כליפה,זקלין,שמעון,ו ויויאן סבתי .



סבתי



משפחה של סבתי

היחסים עם השכנים שלהם היו טובים הייתה אהבה מאוד גדולה בן כולם בלי בעיות ובלי קינא ועם הרבה פירגון בין כולם .

סבתי הייתה בגן רק של יהודים וזה היה דומה לגן מסורתי  (זה היה כמו בית כנסת) והיו מלמדים אותם שירים בעברית והרבה תורה.
שסבתי הגיעה לבבי"ס  היא כמובן למדה גם בבי"ס רק של יהודים ושם הם למדו צרפתית , עברית ,וערבית .
בשעות הפנאי היא הייתה בתלמוד תורה כמו (בית כנסת)
ובגיל 14 נימחקו חייה בבת אחת בריעדת אדמה  שהיא  ניקברה תחת הריסות של רעידת אדמה באגדיר נותרה מתחת לאדמה שלושה ימים .

                                    והיא ציפתה וגסיסתו היטית של אחיה שישן איתה בחדר.
                                   (רעידת האדמה היתה ב 24:00 בלילה בזמן שישנו)

                                 בריעדת האדמה 22 איש ממשפחתה ניספו ברעידת האדמה .

     אחרי אישפוז של שנה בבית חולים החלימה והצליחה לאתר ניצול אחד מבני משפחתה ועוברה במשלחת ייתומים לבלגיה שן שם הומצא על ידי משפחה קתולית (נוצרית) שהרעיפה עלייה בכול טוב אך הילצה אותה להיות נוצריה.  כעבור נודע שאמא עדיין בחיים היא חזרה למרוקו ומאז עלתה לישראל ללמוד בפנמייה חרדית .

         




סיפור תקופת הילדות

סבתי ויויאן פרץ נולדה במרוקו בעיר אגאדיר בשנת 1946 ועלתה ארצה בשנת 1962

היא היתחתנה בשנת 1997
והיא כיום בת 65
ויש לה 4 ילדים ו 10 נכדים.
והיא היא עובדת כ ציירת פסלת אומנת שחקנית.

 סבתא שלי ויויאן פרץ הייתה בת 12 ב-1958 ואביה הרב מסעוד פרץ שהיה תלמיד חכם ולומד תורה היה גם בעל מכולת כדי לפרנס את משפחתו יכול אחר הצהריים סבתי ויויאן הייתה באה למכולת לעזור לאביה.

הייתה עובדת משעה שתיים עד שעה שמונה בערב היא הייתה מסדרת את המדפים ומנקה את החנות ועושה חשבונות של סוף היום עם אבא שלה שתמיד היה מראה לה איפט המחברת של החשבונות לאיזה ספק הוא חייב כסף ולמי הוא חייב כסף.



ציור שסבתה ציירה את סבא רבה



בסוף היום שסגרו את המכולות היתה לה משימה סודית וחשובה שהייתה לרכז את כול ההזמנות של היין עבור הלכוחות המוסלמים שהיה אסור למכור להם אלכוהול בגלל החוקים האיסלמים.

ואז היא הייתה לוכחת את האופניים עם בקבוקי היין ועוברת ברובה המוסלמיתשל העיר אגאדיר ומוכרת יין.



החגיגה הגדולה שלהם היה בזמן הראמדן שהיא הייתה מגיעה הכל ערב של חג הראמדן ומכרה להם פי שלוש מהזמנות של ה יין.

וערב אחד ראתה לעד אחד הבתים, אנשים שהיא לא מכירה ואז היא הבינה שהם היו בלשים של המשטרה שמנסים לאתר מי מוכר יין למוסלמים.

היין היה מוחבא  בסל כשה  מעליו היו בקבוקי מיץ תפוזים

ואז הבלשים שאלו את הילדה (סבתא שלי) מה יש לך פה ?

והיא אמרה מיץ תפוזים קר שאני מביאה לבית שלי

ואז הבלשים הושיבו אולי תימכרי לנו קצת מיץ כי כי אנחנו צמאים

אז היא אמרה בכבוד רב תמורת אחד דירם  תקבלו שתי בקבוקים.

.וכך היא וסבתא התמהחקה ממהסר בגלל שמכרה יין